למידע נוסף ניתן ליצור קשר: 054-6673370

nlp הנחות יסוד

הנחת יסוד של NLP – לא קיים כישלון, רק משוב שמאפשר לנו ללמוד ולהשתפר

שיטת NLP היא אחת משיטות הטיפול הנפוצות והיעילות ביותר בימינו. אם יצא לכם לחוות קורס NLP, בוודאי יצא לכם ללמוד שהתחום של נלפ מבוסס על מספר הנחות יסוד. וגם אם עוד לא חוויתכם על בשרכם קורס NLP, ייתכן ששמעתם על כך שהנחות היסוד של נלפ הן מעין "תוכנות" מעצימות שעוזרות לאדם לשדרג את ה"חומרה" (המוח) שלו.

בהמשך מאמר זה תוצג אחת מהנחות היסוד החשובות ביותר של נלפ, יחד עם זאת חשוב מאוד להדגיש שלמרות שהנחות היסוד האלה מהוות את אבני הבניין של NLP, זה לא בהכרח אומר שהנחות היסוד האלה מדויקות ונכונות במאת האחוזים. אז מדוע הנחות היסוד של נלפ קיימות בכלל? הסיבה לכך היא שמפתחי שיטת NLP, וכמוה כל אדם שמעביר קורס NLP, מחזיקים בדעה לפיה המשמעות והאיכות של אמונה מסוימת – או של הנחת יסוד מסוימת – לא צריכה להימדד לפי מידת האמת או הכזב שבה, אלא אך ורק על פי מידת התועלת שהיא מביאה לאדם שמחזיק בה.

לא קיים כישלון, רק משוב שמאפשר לנו ללמוד ולהשתפר

כדי שנוכל להעביר על הצד הטוב ביותר את המשמעות החיובית של הנחת היסוד הזאת של נלפ, אנחנו מזמינים אתכם לחשוב על הסיטואציה הבאה: שני ילדים קיבלו אופניים חדשות כמתנת יום הולדת, ועכשיו הם עושים את הצעדים הראשונים שלהם בלמידת אמנות הרכיבה על אופניים. כפי שניתן לצפות, בהתחלה שני הילדים לא כל כך מצליחים לרכב על האופניים החדשות שהם קיבלו. בגלל שבעבר הם מעולם לא זכו להזדמנות לרכב על אופניים, הם מנסים לרכב ונופלים מהאופניים או מתנגשים בכל מיני דברים.

 ילד א' חושב עצמו "אוי ואבוי, אני כל הזמן נופל מהאופניים. אולי אני בחיים לא אצליח לרכב על אופניים כמו כולם. אולי אני פשוט לא מהילדים שרוכבים על אופניים. אולי בעצם אין לי שום סיכוי ואני נועדתי להיכשל". הוא חוזר על המשפטים האלה, שבעצם מהווים סוגסטיות של היפנוזה עצמית, מספר פעמים בתוך הראש – וככל הנראה הוא גם עושה את זה גם בקול לא הכי נעים – ואחרי כמה חזרות, בסופו של דבר הוא באמת מתחיל להרגיש כמו כישלון. הרגשת הכישלון הזאת גורמת לו לעשות הכול במטרה מניסיונות חוזרים (לפעמים אפילו להיכשל בכוונה תחילה), מכיוון שלפי האמונה שהוא גיבש לעצמו (שהוא תכנת במוח שלו), הוא פשוט לא מסוגל לרכוב על אופניים (הוא לא "נולד" לעשות זאת), ולכן אין שום טעם לנסות שוב.

דפוסי החשיבה של ילד ב', לעומת זאת, שונים בצורה מהותית מאלה של ילד א' – הוא חושב לעצמו, "בפעמים הקודמות שנפלתי מהאופניים החזקתי את הכידון בידיים רועדות, אולי אני יכול ללמוד מזה משהו ולהשתפר… אחרי הכול, הייתה פעם אחת שכן הצלחתי להחזיק מעט מעמד ולרכב על האופניים למשך זמן מסוים, אז כנראה שזה אומר שאני בדרכי להצליח ". ילד א' נכשל בניסיונות שלו לרכב על האופניים, מפני שהוא בשלב מסוים פשוט לא טורח להמשיך לנסות –הוא הדביק על החוויה שלו את התווית של  "כישלון". ילד ב' בסופו של דבר כן מצליח לרכב על האופניים – אפילו במחיר של נפילות חוזרות ונשנות – והסיבה לכך היא שהוא לא הדביק על החוויה שלו את התווית של "כישלון", אלא את התווית של "חוויית למידה". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Website Protected by Spam Master