054-6673370 meirtavori@gmail.com

איך סוגסטיה עובדת (המשך)
תרשה לי להסביר איך זה עובד. אתה מקבל החלטה להפסיק לעשן, למשל. ברמת המודע אתה נחוש ששום דבר בעולם לא ימנע ממך להפסיק לעשן. המוח המודע שלך אומר "זה נפלא, ואני תומך בך במאת האחוזים. אתה תהיה בריא יותר. אתה לא תסבול מאסמה או ממחלות לב". אך כדי שהשינוי יתרחש בפועל, עליך להביא את הרעיון לתוך המחשב, כך שתוכל לשנות את התכנות. ואתה מסכים, ואז אתה מתחיל לשלוח את הרעיון הזה אל תת המודע. אך כאן יש לנו הבעיה.
ישנו חלק נוסף במוח המודע שעוד לא סיפרתי לך עליו. אני רוצה שתחשוב על החלק הזה במוח המודע שלך בתור עובד, אם תרצה, של תת המודע. בעשירי לכל חודש תת המודע משלם לו את המשכורת החודשית. הוא עושה בדיוק את מה שפוקדים עליו לעשות ועליו להשלים מטלה אחת. מטלה זו היא לעצור ולהשהות – ממש כמו רמזור אדום – כל סוגסטיה של שינוי חיובי שאנו נותנים לעצמנו או מקבלים ממקור חיצוני. הוא מונע את כניסתה.
ואז בדרך מסוימת שאותה איננו מבינים – למרות שאנו מכירים בקיומה – ישנה תקשורת בין החלק בנו שנקרא הגורם הביקורתי של המוח המודע ותת המודע. הגורם הביקורתי אומר "ובכן, האדם הזה רוצה להפסיק לעשן, האם אני יכול לתת לסוגסטיה הזאת להיכנס?"
זכור שאם סוגסטיה נכנסת אל המוח הפנימי, היא חייבת להתממש במציאות.
אולם תת המודע אומר "רגע אחד. הוא מעשן מזה עשרים שנה, הוא זקוק לביטחון שמעניקות לו הסיגריות". או כל סיבה אחרת, שעשויה להשתנות מאדם לאדם. "חוץ מזה, תבין שעלי לבצע עבודת תכנות מחדש של שנים רבות, ופשוט לא מתחשק לי. אני לא רוצה לעשות את זה, תדחה את הסוגסטיה!"
ובכן, תת המודע הוא הבוס של הגורם הביקורתי, ולכן אפשר לומר שהגורם הביקורתי של המוח המודע הופך למראה ודוחה את כניסתה של הסוגסטיה אל המוח הפנימי.
עכשיו, נשאר מקום אחד אליו ניתן להעביר את הרעיון הזה, והמקום הזה הוא כוח הרצון. הוא נמצא במוח המודע. וכולנו יודעים כמה זמן כוח הרצון מחזיק מעמד. כמה דיאטות עשינו, כמה פעמים ניסינו להפסיק לעשן.
אז כיצד ניתן להצליח להכניס סוגסטיה אל תת המודע?
ובכן, אנו משתמשים במשהו שנקרא אינדוקציה. תפקיד האינדוקציה לעקוף את אותו גורם ביקורתי של מוח האדם אשר מהווה את השער של המוח המודע שלנו.
זה כמו לתת לו כמה שקלים ולשלוח אותו לקנות פלפל ולומר לו מתי לחזור. אך אין הדבר כל כך פשוט כמו שהוא נשמע.
יחד עם זאת, הדברים שנכתבו עד כה נכונים. ברגע שהגורם הביקורתי שלנו נעקף, אנו נכנסים למצב עמוק של תקשורת עם התת מודע מה שנקרא טרנס.
כאשר אנו בטרנס, החוויה שלנו לא תמיד תואמת את הציפיות שלנו. אם אנו משתמשים בגישת ההרפיה לטנרס, הגוף שלנו נעשה רפוי ורגוע מאוד. אולם ככל שאנו נכנסים לטרנס, כך המוח המודע שלנו נעשה ערני יותר. ברמות עמוקות יותר של טרנס, המוח המודע שלך ערני בכשלוש מאות אחוזים יותר מכפי שהוא כעת.
אין המדובר כן על מצב של היפנוזה חוסר שליטה או שינה ההפך הוא הנכון המוח במצב ערני ביותר, קרוב לוודאי שאפילו יותר ערני וצלול יותר ממה שאתה מכיר את עצמך. חשוב שתבין שבזמן שאתה בטרנס, המוח המודע ממלא תפקיד אחר. אני רוצה שתחשוב עליו כעל שומר הסף המגן עליך. כאשר אתה מקבל סוגסטיה בזמן הטרנס, הוא שומע אותה בצורה ברורה וחדה.
בעודך שומע את הסוגסטיה הזאת, אתה חייב ולמעשה אין בפניך ברירה, אלא לקבל אחת מארבע החלטות לגבי אותה סוגסטיה. ההחלטה שתקבל תקבע האם הסוגסטיה תורשה להיכנס לתת המודע שלך, או שמא היא תידחה. אם היא מורשית להיכנס, אתה תקבל את השינוי שלמענו הגעת אלי. אם היא תידחה, לא יתחולל כל שינוי.
ארבע גישות מנטאליות:
מהן ארבע החלטות או אפשרויות אלה? ובכן, האפשרות הראשונה היא שתשמע את הסוגסטיה, ואז תחשוב או תאמר לעצמו משהו כמו "וואו, הסוגסטיה הזאת מוצאת חן בעיני. אני יודע שהיא תעבוד עבורי!" עכשיו, הגישה המנטאלית הזאת ברמה המודעת מאפשרת לסוגסטיה הזאת להיכנס לתוך המחשב שלך – תת המודע – והשינוי מתחיל.
אך למרבה הצער, יש לך שלוש אפשרויות נוספות. אם נתעלם מהאפשרות שסוגסטיה תעורר בך שנאה או תחושה שמדובר במשהו הנוגד את העקרונות או את האמונות שלך, ייתכן שאותה סוגסטיה תהיה מעט לא נעימה עבורך. בדומה לנעליים שרצית לקנות אך בסוף וויתרת עליהן, מפני שידעת שבעוד שלושה חודשים הן יגרמו לך לצליעה, כי הן פשוט לא מתאימות לך.
ובכן, אם אותה סוגסטיה נשמעת אפילו מעט לא נוחה עבורך, מכל סיבה שהיא, המוח המודע אוטומטית חוסם את כניסתה למחשב – ולא יתחולל כל שינוי.
האפשרות הבאה היא שתהיה ניטראלי לגבי הסוגסטיה. פשוט לא אכפת לך אם היא תעבוד או לא. הסוגסטיה פשוט נטולת משמעות מבחינתך. המוח המודע אוטומטית חוסם את הסוגסטיה הזאת, והיא לא יכולה להיכנס למחשב שלך.
האפשרות האחרונה שיש בידיך היא קרוב לוודאי האפשרות שגורמת לרוב האנשים להיכשל עם טיפול בסוגסטיה, אם היא אכן באה לידי ביטוי. כאשר אתה שומע את הסוגסטיה אתה אומר לעצמך "הסוגסטיה הזאת מוצאת חן בעיני, אני ממש מקווה שהיא תעבוד!" המילה "לקוות" היא האחות התאומה של המילה "לנסות", ו"לנסות" פירושו כישלון אוטומטי.
אם תסקור את העבר שלך בכנות, אתה תבין שבכל פעם שניסית לעשות משהו – נכשלת. "בסדר, אימא, אני אנסה". "בסדר, אבא, אני אנסה". לנסות פירושו להיכשל. אם תסקור את עברך, תבין שבכל פעם שאמרת לעצמך "אני הולך על זה", ולא היה לך שום ספק בכך, עשית זאת, וקרוב לוודאי שעשית זאת היטב.
אתה יכול לקוות להרבה דברים, אך זה לא אומר שהם יקרו במציאות. אז אם אתה משתמש בביטויים כמו "מנסה" או "מקווה", הסוגסטיה הזאת נחסמת על ידי המוח המודע, היא לא מגיעה למחשב – ולפיכך לא מתחולל כל שינוי.
טיפ: אם החל מרגע זה תוציא את המילים "לקוות" ו"לנסות" מאוצר המילים האישי והמקצועי שלך, תוך שבוע אתה תרגיש הרבה יותר טוב ממה שהרגשת מזה תקופה ארוכה. הפעם היחידה שבה סוגסטיה מורשית להיכנס למחשב שלך, היא כאשר אתה בוחר בגישה המנטאלית של "הסוגסטיה הזאת מוצאת חן בעיני, אני יודע שהיא תעבוד". זה פשוט כמו שזה נשמע!

עכשיו, תרשה לי לספק לך מספר אמיתות. הראשונה היא שאין כזה דבר "היפנוזה"!
מעולם לא היה לעולם לא יהיה. אני עוסק בתחום מזה שנים רבות, ומעולם לא היפנטתי שום אדם ואני בספק אם אי פעם אהפנט אדם.
יש אך ורק סוג אחד של היפנוזה, כפי שתמיד היה וכפי שתמיד יהיה.
כל היפנוזה היא היפנוזה עצמית. אינך זקוק לי כדי שתוכל להיכנס להיפנוזה נעימה ועמוקה בכוחות עצמך, ואתה בהחלט לא זקוק לי כדי שאתן לך סוגסטיות לעריכת שינויים חיוביים בכל תחום בחייך. אתה יכול לעשות כל זאת בכוחות עצמך.
הסיבה היחידה לכך שאתה רוצה להגיע אלי ואל שכמותי, היא שלעת עתה אינך יודע כיצד לעשות זאת!
אך כל הזמן אנו מלמדים אנשים כיצד לעשות זאת. זה הדבר הקל ביותר בעולם. הדבר היחידי שלעולם לא אוכל להיות עבורך או עבור כל אדם אחר הוא מהפנט, מפני שאם הייתי קורא לעצמי מהפנט, פירוש הדבר היה שאני יכול לעשות משהו ואתה תגיב בצורה מסוימת – ואינני יכול לעשות זאת. האמת לאמיתה היא שכל מה שאני יכול לעשות הוא להדריך אותך, ואתה זה שתעשה את זה עבור עצמך ולא יותר מזה.

שלכם לכל דבר ועניין
ד"ר מאיר תבורי