חוקי המוח
חוק מספר אחד:
כל מחשבה או רעיון גורם לתגובה פיזית
המחשבות שלך יכולות להשפיע על כל פעולות הגוף שלך, דאגה משפיע על פעילות המעיים שעם הזמן יכול להוביל לאולקוס. כעס מעלה רמת האדרנלין בדם וזה גורם להרבה
שינויים פיזיולוגים. התרגשות ופחד משפיעים ישירות על קצב פעימות הלב 
מחשבה שיש לה קשר רגישי חזק ברוב ככל המקרים נכנסת לתת המודע. ברגע שאותו רעיון מתקבל בתת המודע , מכן והלאה הוא לעולם יגרום לאותה תגובה רגשית לחזור על עצמה כל פעם מחדש ‚על מנת לנטרל את התגובה הבלתי רצויה זאת, אנו חייבים להיכנס לתת המודע ולשנות את ההקשר בין הרעיון לאותה פעילות /תגובה בלתי רצויה
את זה ניתן לעשות על ידי טכניקות מעולם הנלפ או דמיון המודרך
 
חוק מספר שתיים:
מה שהמוח מצפה שיקרה נוטה לקרות באמת
המוח ומערכת העצבית מגיבים אך ורק לתמונות, וזה לא משנה אם התמונות הם מפנימיות האדם או מהעולם החיצון. התמונות הופכות להיות והתכנית ותת המודע משתמש בכל משמעות שעומדת לרשותו על מנת להוציא את התכנית לפועל .
דאגה היא תוצאה של עיבוד תמונה של התת מודע של דבר שאנו לא רוצים, אך התת מודע עובד כדי לתת משמעות לתמונות שהוא רואה
אשר יגורתי בא לי (איוב)
הרבה אנשים סובלים מחרדה כרונית שפירושה פשוט צפייה מנטלית של התת מודע שמשהו
נורא עומד לקרות להם. מצד שני כולנו מכירים את סוג האנשים שיש להם את מגע הקסם
שהכול הולך להם והם תמיד מצליחים, מה שיש להם זה לא גישה מנטלית חיובית אלא צפייה מנטלית חיובית
אדם נמצא במקום שהוא חושב (בעש”ט)
אנו הופכים להיות מה שאנו חושבים
מצב בריאותנו תלוי הרבה בצפייה המנטלית שלנו. רופאים רבים מדווחים שאם חולה אינו מעוניין להבריא או אפילו יש לו רצון למות הצפייה נוטה להתגשם, כאן נכס לתמונה הנלפ והדמיון המודרך שניתן על ידי כלים אלו לשנות את הצפייה המנטלית
 
חוק מספר שלוש:
כוח הדמיון חזק יותר מהמציאות כאשר אנו מתקשרים עם התת מודע שלנו או של אחרים
זה אחד החוקים שחשוב לזכור כאשר מתעסקים הרפיה עצמית “רציונליות בקלות מתבטלת מול הדמיון” זאת הסיבה שאנשים מסוימים נכנסים בצורה עוורת למצבים ולתגובות לא הגיוניים.
אלימות ופשע המבוססים על קנאות ברוב ככל המקרים נגרמים עקב דמיון מוגזם,
כל מחשבה או רעיון המלווה וקשור ברגש חזק כדוגמת כעס,שנאה,אהבה, וכן אמונות פוליטיות ושלא לדבר על אמונות דתיות על פי רוב אינם ניתנות לשנוי על פי ההיגיון הבריא.
אונם על ידי שימוש נכון בדמיון מודרך היפנוזה עצמית ונלפ ניתן ליצור תמונות בתת מודע, שהוא המוח הרגשי, וכך לנטרל רעיונות והקשרים סימבולים ישנים ולהחליפם בהקשרים רצויים
 
חוק מספר ארבע:
כאשר רעיון מתקבל על ידי התת מודע הוא יישאר שם עד שיוחלף ברעיון אחר
 
 
החוק ה נילווה לחוק זה הוא ” ככל שהרעיון מונח בתת המודע יותר זמן כך גודל ההתנגדות להחליפו באחר”
ברגע שרעיון מתקבל הוא הופך להיות צורת חשיבה מקובעת! היינו דבר שאין עליו עוררין
וכך נולדים ונקבעים באדם דפוסי התנהגות שונים , בתחילה הרעיון מתקבל ברמה המנטלית ואח”כ מגיע שלב הפעולה היינו ההוצאה מהכוח אל הפועל, למשל ישנם אנשים ש”חושבים”
שבזמנים קריטיים הם “חייבים” לשתות כוסית משקה או לעשן סיגריה או כל אמצעי הרגעה אחר על מנת לייצב את מערכת העצבים שלהם ‚אחרת הם לא יוכלו לתפקד כראוי.
וזה לא נכון, אך מאחר שהרעיון נמצא כבר בתת המודע והוא התקבל כדפוס התנהגות מקובל ומקובע כך ינהג אותו אדם עד שיוחלף אותו רעיון שגוי. ולעולם תהיה התנגדות להחליף את הרעיון השגוי ברעיון אמתי, אך יחד עם זאת לא משנה כמה זמן הרעיון השגוי נמצא בתת ולא משנה עד כמה דפוס התנהגות זה קיים באדם, ניתן לשנותו בחדש על ידי שימוש נכון בדמיון מודרך היפנוזה עצמית וכלים מעולם הנלפ
 
חוק מספר חמש:
כל סוגסטיה המתקבלת יוצרת פחות התנגדות לסוגסטיה הבאה אחריה
היינו על מנת ליצור שינוי דרמתי וקיצוני במוח האדם מתחילים לאתגר את התת מ ודע בקבלת רעיון/סוגסטיה קלה יחסית ומשם ליותר קשה בסדר עולה .
זאת הסיבה שאני נותן קלטת של דמיון מודרך או היפנוזה עצמית אני מציע תמיד להתחיל עם הדברים הפשוטים והקלים , ורק אחרי שראינו שיש הצלחה אני עובר לחומר היותר מורכב
בהיפנוזת במה לדוגמה משתמשים בחוק הזה הרבה שבתחילת ההופעה לעולם ייעשו האפקטים הפשוטים ולקראת הסוף היותר דרמתיים
 
חוק מספר שש:
כל סימפטום רגשי נוטה לגרום שינוי אורגני באדם אם יישאר מספיק זמן
למעלה משבעים אחוז מהמחלות הם פונקציונליות ולא אורגניות, פירושו של דבר שהפעילות של איבר או כל חלק אחר בגוף הופרעה על ידי תגובות של מערכת העצבים שנגרמו כתוצאה ממחשבות שליליים שהתקבלו על ידי התת מודע, האדם הוא הרכבה של גוף ונשמה וכל זמן שאנו מחוברים כך לא ניתן להפריד בין השניים .
אי לכך אם תמשיך לדבר על הקיבה העצבנית שלך או על כאבי הראש או תמשיל לפחד מאיזה מחלה סוף דבר שינוי אורגני חייב להופיע
 
חוק מספר שבע:
ככל שהמודע יותר פעיל כך התת מודע פחות וכן להפך
כשזה קם זה נופל.
זה מסביר מדוע “כוח רצון אינו באמת קיים” אם יש לך נדודי שינה אתה בטח כבר למדת על בשרך את חוק “אפקט הרוורס” היינו ככל שאתה מנסה יותר ככה זה נהיה יותר קשה,
ככל שאתה מנסה להירדם יותר כך אתה נהיה יותר ערני. החוק הוא כאשר אתה מתעסק עם התת מודע בעדינות ככל שהאמון שלך בתת המודע שלך מתחזק יותר אתה לומד פשוט להניח לזה לקרוא מאליו במקום להכריח לזה לקרוא בכוח, לדוגמה ישנם אנשים שרוצים להיכנס להרפיה כלכך עד שהם רוצים לעזור לזה לקרות, צורת התנהגות זו גורמת למוח המודע להישאר פעיל ולכן לא ניתן להשיג שום רמת טרנס בעלת חשיבות טיפולית.