מדוע היפנוזה לא באמת קיימת על פי דייב אלמן
חרף מאמציהם של סופרים וחוקרים בתחום המדע, במשך מאות שנים היפנוזה הייתה אפופה במעטה של מסתורין. המושג היפנוזה עצמו, שמקורו במילת שורש ביוונית שפירושה שינה, מוליך שולל.
היפנוזה קשורה לשינה באותה המידה שהלילה קשור ליום – והיא דומה לשינה באותה המידה שהלילה דומה ליום.
היפנוזה זה שם מוטעה למצב תודעה טבעי.
מצב תודעה זה נקרא בכמה שמות במהלך ההיסטוריה אנו מכירים מצב זה בבתי ספר של נביאים הנקרא בשם “דבקות” או “התפשטות” בחלק מספרי חסידות זה נקרא התבודדות, דבקות, התפשטות ועוד. בלשון מודרנית קוראים אותו “טרנס” או מצב “מדטיבי” אולי גם “תיקשור”
דייב אלמן כותב במשך שנים ארוכות לימדתי היפנוזה בקרב העוסקים במקצועות הרפואה, והרושם שקיבלתי הוא שרבים מהם חושבים שביכולתם להיות מהפנטים מומחים לאחר מספר שיעורים ותרגולים בודדים. מפני שלמעשה אין דבר כזה, מהפנט,
כמובן שהדבר בלתי אפשרי. בתור איש מקצוע המשתמש בכלי הזה, כל שביכולתך לעשות הוא ללמד את האדם כיצד לעבור ממצב ערות או שינה רגילים למצב תודעתי טבעי הקרוי בטעות היפנוזה. אתה לא “תהפנט” אותו הוא “יהפנט” את עצמו.
אם נרצה מושג נכון יותר מאשר מהפנט, נוכל להשתמש במנחה, בתור מנחה, אתה מנחה כיצד להגיע למצב הטראנס ורק אם המונחה מעוניין בכך,.
למונחה יש, בכל עת ובכל דרגה של טרנס, שליטה מוחלטת ביכולתו הסלקטיבית.
הוא מגיב רק לסוגסטיות שנתפסות בעיניו כמתקבלות על דעתו ומשביעות את רצונו.
ייתכן שראיתם הדגמות של היפנוזה במסגרתן מונחה ביצע תעלולים משונים ובין אם זה נראה מוזר או לא, בעיני המונחה התנהגותו נתפסה כמתקבלת על הדעת או משביעת רצון, אחרת הוא היה דוחה את הסוגסטיות.
בכל שלב של הטרנס, המונחה נמצא בשליטה וביכולתו לבחור את הסוגסטיות שהוא יקבל. אם תציע לו סוגסטיה לא רצויה, המונחה יעורר את עצמו מהטראנס או ימשיך לחוות אותו כרגיל, אך פשוט יסרב לפעול לפי הסוגסטיה.
במצב תודעה זה:
לאדם יש שליטה רבה יותר על הסלקטיביות שלו, או כוח הרצון שלו, הוא שולט בכל יכולותיו המנטאליות אך משוחרר מאחת.
במצב הטרנס אדם משחורר ממגבלות הגורם הביקורתי.
אם תיתנו לו סוגסטיה שמשביעה את רצונו ושנתפסת בעיניו כמתקבלת על הדעת מבחינה רגשית ומוסרית, הוא יקבל אותה, חרף העובדה שבנסיבות רגילות לא. יתכן שהוא חושב שמדובר ברעיון שמימושו בלתי אפשרי. לדוגמא, סוגסטיה לאלחוש, גישה מלאה לזיכרון, אפילו לתקופה מוקדמת כמו גיל שלוש, במקום שהאדם בסך הכול ייזכר בחוויה מהעבר, הוא ממש יחווה אותה בשנית.
הגורם הביקורתי, היינו חוסר האמון שמעשים לא הגיוניים אלה אפשריים – נעקף במצב תודעה זה.
תגובות אחרונות