כדי שתבין כיצד סוגסטיה עובדת, חשוב שתבין כיצד המוח שלך עובד. אתה יודע, אנחנו אף פעם לא חושבים איך המוח שלנו עובד. בעקרון, אם נחשוב על זה לרגע, אנחנו אומרים לעצמנו “אני חושב משמע אני קיים” ובכך זה נגמר. אך האם ידעת שיש לנו, למעשה, שלושה מוחות נפרדים ושונים מאוד?הם עושים דברים שונים והם מתקשים לתקשר זה עם זה.

1.ראשית יש לנו את המוח המודע.

ובכן, זה המוח שבו אנחנו משתמשים כרגע. מתחת לרמת המודעות הזאת, יש לנו משהו שנקרא תת המודע. ובנוסף על כך, ישנו חלק שנמצא עמוק יותר בתוכנו, הלא מודע. ובכן, בהתחשב בסיבה שבגללה הגעת לכאן היום, אנחנו יכולים להתעלם מהלא מודע. בעקרון, מדובר בחלק בנו שעושה שני דברים. ראשית, הוא שולט במערכת החיסונית,
ושנית, הוא שולט בתפקודים של מערכות הגוף האוטומטיות, כגון: פעימת הלב שלנו, מצמוץ העיניים שלנו ודברים נוספים מסוג זה.
היום איננו צריכים לדאוג לגבי הדברים האלה, אז לעת עתה הבה פשוט נשכח מהחלק הזה בנו.

המוח המודע:

החלק המודע הוא המקום שבו אנו מבלים את מרבית זמננו. אני רוצה שתבין שבעקרון הוא אחראי על לא יותר מאשר ארבעה דברים.

הדבר הראשון:
שהוא עושה זה לנתח. מה זה אומר? ובכן, זה החלק בנו שבוחן בעיות, מנתח אותן ומוצא פתרונות לבעיות המסוימות שמטרידות אותנו באותו רגע.
זה החלק בנו שגם מקבל את מאות ההחלטות שעלינו לקבל רק כדי לעבור יום ממוצע, החלטות שאנו חושבים שמתבצעות בצורה אוטומטית; אך למעשה, הן לא אוטומטיות.
החלטות כמו: “האם כדאי שאפתח את הדלת?”, “האם כדאי שאפתח את ברז המים?” “, “האם כדאי שאקשור את הנעליים שלי?” ובכן, אנחנו חושבים שמדובר בפעולות אוטומטיות, אך אנחנו חייבים לקבל החלטה האם אנו רוצים – או לא רוצים – לעשות את הדברים הללו.

החלק השני:
במוח המודע הוא חלק שלפעמים עלול לגרום לנו לצרות. אנו קוראים לחלק הזה החלק הרציונאלי של המוח המודע שלנו.
החלק הזה בנו נותן לנו את הסיבה בגללה אנו מתנהגים בצורה מסוימת. תבין, אם אין לנו סיבה בגללה אנו עושים את מה שאנו עושים, אנחנו מתחילים להרגיש חרדה, עצבים ותסכול. אם זה נמשך מספיק זמן, הדבר עלול אף להוביל למחלות נפשיות חמורות. המוסדות לטיפול בחולי נפש, לדוגמא, מלאים באנשים שעושים דברים מסוימים ושאין להם מושג מדוע הם עושים אותם.
הבעיה היחידה בסיבה שהמוח הרציונאלי עשוי לספק לנו לגבי האופן המסוים שבו אנו מתנהגים, היא שלעולם לא מדובר בסיבה מקורית. לדוגמא, אדם מעשן יאמר שהוא מעשן מפני שזה מרגיע אותו או נותן לו זמן לארגן את המחשבות שלו. אדם עם עודף משקל יאמר שיש לו עודף משקל כי “אני אוכל כשמשעמם לי”, “אני אוכל כשאני עצבני” או “יש לי בעיה בבלוטת התריס”. כאמור, הסיבות הללו אינן מקוריות. לפני שהמעשן פיתח את ההרגל שלו, הוא שמע מעשנים אחרים אומרים “אני מעשן כי זה מרגיע אותי”. או שהאדם עם עודף המשקל שמע אדם אחר עם עודף משקל אומר “יש לי עודף משקל כי אני אוכל כשאני עצבני”.
הבעיה בכך היא שאנו מבינים ויודעים את הסיבה שבגללה אנשים מעשנים וסובלים מעודף משקל. באופן כללי, אנשים מתחילים לעשן בגלל הצורך שלהם בביטחון. הם רוצים להיות שייכים לקבוצת חברים נוספת, בדרך כלל בשנות ההתבגרות, איפשהו בין גילאי שתים עשרה לעשרים. ביטחון הוא צורך בסיסי המשותף לכל בני האדם.  ניתן לומר שבאופן כללי אנו מקבלים את כל הביטחון שאנו צריכים כאשר אנו גדלים במשפחה טובה. אך בדרך כלל בגילאי 12-13 ההורים שלנו כבר לא נראים לנו חכמים כפי שהם היו בעבר, אז אנו סוגרים את היכולת שלנו לקבל תחושת ביטחון מאותם אנשים, ואנו רוצים לקבל את הביטחון הזה על ידי היותנו חלק מקבוצת ילדים בבית הספר. חלקם מעשנים וחלקם לא.
מפני שתת המודע שלנו הוא חלק מעניין מאוד מאתנו, אם אנו מרגישים שאיננו שייכים לקבוצה המסוימת הזאת, עליו להגן עלינו מפני סכנה. ואין ספק שאי השגת הביטחון הנחוץ לנו מהווה סכנה עבורנו. הוא מבין שמעשנים הם מקובלים ובטוחים. כאשר זה קורה, בפעם הבאה שמישהו מציע לך סיגריה ואתה לוקח אותה, תכף ומיד אתה מרגיש שאתה חלק מהקבוצה הזאת ורמת הביטחון שלך עולה. זו הסיבה שאנשים מתחילים לעשן. אין לכך כל קשר לשלווה או רוגע. אז אתה בוודאי מבין שהסיבה שהמוח הרציונאלי מספק לנו לגבי אופן ההתנהגות המסוים שלנו לעולם איננה מקורית וברוב הפעמים היא גם מוטעית. אינך מתחיל לעשן מפני שזה מרגיע אותך, אתה מתחיל לעשן מפני שאתה זקוק לביטחון!

החלק השלישי:
החלק הבא של המוח המודע הוא מה שאנו מכנים כוח רצון. כולנו יודעים מה זה כוח רצון. ייתכן שתאמר “אני אזרוק את קופסת הסיגריות הזאת ושום דבר בעולם לא יגרום לי לחזור לעשן”. ובכן, כולנו יודעים כמה זמן זה מחזיק מעמד!
ואם אי פעם התחלת דיאטה, אתה בוודאי יודע כמה זמן זה מחזיק מעמד. עד לרגע שבו כוח הרצון נחלש ואז דפוס ההתנהגות הישן חוזר לתמונה.

החלק הרביעי:
החלק האחרון במוח המודע הוא מה שנקרא זיכרון לטווח קצר. זה הזיכרון שמשמש אותנו בחיי היום יום. “כיצד אני מגיע לעבודה?” “איך קוראים לאשתי?” “איך קוראים לילדים שלי?” “מה מספר הטלפון שלי?” דברים מסוג זה.
הזיכרון שמשמש אותנו במהלך יום ממוצע. וזה כל מה שהמוח המודע עושה. הוא לא עושה שום דבר מעבר לכך.

מסע בין כוכבים:
אם אי פעם ראית את התכנית “מסע בין כוכבים”, (החבר’ה הצעירים שבנינו בטח לא יודעים על מה אני מדבר) אני בטוח שאתה מכיר את ספוק. לספוק יש אישיות מאוד לוגית ואנליטית. אפשר לומר שהמוח המודע שלנו הוא מעין “מוח ספוק”.  הוא מאוד לוגי ומאוד אנליטי ולעתים קרובות הוא טועה.
עכשיו, המקום שבו חי החלק האמיתי שבך, שבי ושבכל אחד אחר נמצא ברמה מתחת למודע, והוא נקרא תת המודע.

ועל התת מודע ארחיב את הדיבור במאמר הבא “תפקידי התת מודע”