הכוח להגיד לא
אחת הבעיות שאני נתקל שוב ושוב אצל רבים מתלמידי וממטופלי היא הבעיה שאנשים פשוט לא יודעים לגיד לא!
ודבר אחד צריך להיות ברור לכולנו, כשאנו רוצים לרצות אחרים בלהגיד להם כן, זה יעלה לנו ב”לא” שנצטרך להגיד לעצמנו.
אסרטיביות זה שם המשחק,
וזה מתחיל בלהתרגל להגיד גם לא, כשזה לא מסתדר לך או כשלא בא לך, ולמען האמת את גם לא צריכה לתת תרוץ לעצמך ולמה לא, ולא לאף אחד אחר, קל ופשוט, לא כי לא!
כמובן שאנו רוצים להיות מנומסים ולא לפגוע באף אחד, פשוט להתרגל לדחות בצורה מנומסת “לא מסתדר לי” עם חיוך מנומס. בלי לתת הסברים/נימוקים/התנצלויות/ למה זה לא מסתדר לך.
את חייבת לצאת מתוך נקודת הנחה שאת לא חייבת ולא צריכה לתת לאף אחד הסברים על למה וכמה ואיפה ומתי. את מקבלת את הכוח עכשיו להספיק אחת ולתמיד לתת דין וחשבון לכל דחפין שאינו מעלה ואינו מוריד.
אני לא רוצה להישמע גס רוח חלילה, ברור שהכול צריך להיעשות ברוח טובה ובצורה מנומסת.
אך חשוב להבין
שאנשים ינצלו את ההנחה המוקדמת הזאת שלך, שאת כאילו צריכה לספק הסברים,
ו/ או את האי נעימות שלך להגיד לא, ולא שהם יעשו את זה בצורה מודעת או בכוונה פשוט המוח ההישרדותי של האדם, אותו חלק חייתי בשבנו, שמזהה חולשה מסוג זה, מנצל אותה כדי לקדם את האינטרסים שלו, והוא עושה את זה בצורה לא מודעת
ולמה את שואלת , כי את נתת לו פתח והעברת לו מסר בשפת הגוף, בצורת ההתנהגות, בטון המתנצל, ובנתינת הדו”ח, על למה את לא יכולה לעשות לו את הטובה הזאת (ובהרבה מהמקרים בלי שהוא בכלל ביקש סוג כזה של דו”ח)
וכשאת חוזרת על אותה טעות ומספקת דוחות הללו אז הזאבים שבניהם יזהו את החולשה הזאת ופשוט ינצלו זאת עד תום
הרבה פעמים רק עצם השתיקה שלהם מלחיצה אותך בלתת עוד ועוד נימוקים וכך את נותנת לעולם את הלגיטימציה לדרוש סוג כזה של הסברים ממך
צורת התנהגות זו היא אסון כבד על החופש שלך לעשות לפעול לחלום לחוות את מה שאת באמת רוצה מתי שאת רוצה עם מי שאת רוצה איפה שאת רוצה
הגיע הזמן שתקומי ודפקי על השולחן ותגידי די עד כאן לא עוד !
מהיום והלאה אני זו שלוקחת שליטה על החיים שלי ולא שהחיים ישלטו עלי !
מהיום והלאה אני לא שיפחה או עבד נרצע של החברה שאני חיה בתוכה !
הדעה שלי טובה בדיוק כמו של כל אחד אחר ואפילו יותר !
אני לא אומר שצריך להיות מורדים (אם כי מידה קטנה מרדנות יכולה להועיל) אבל גם לא להיות כנועה ,
הרבה פעמים קורה שאנשים פשוט חונקים ומדכאים דיכוי עצוב וכואב חלק ממי שהם, חלק פנימי חי נושם מלא ביופי צבע חיות וחיוניות, ומחלפים אותו במשהו אנמי אפרורי וקר ומכנסים אותו לתוך איזה שהיא משבצת קטנה בתוך פזל ענק של תמונה קרה דהויה וחיוורת
אין פשע גדול מזה כמוהו כמו רצח ואפילו חמור כי רצח זה פעם אחד אבל סוג כזה של דיכוי עצמי זה רצח יום יומי של מי שאת באמת
וזה לא אומר שעכשיו אנו צריכים לצאת להיות חיות מסיבה של “xxx סמים ורוקנרול”
מה שאני אומר זה פשוט לתת ביטוי לחלקים הללו שבנו, במקום הנכון, בהקשרים ובמסגרות המתאימות,
כי כמו שאתם בטח כבר יודעים שאין צורת התנהגות לא טובה, יש התנהגות שאינה מתאימה למסגרת
לכן מה שחשוב הוא לא לדכות את המאווים הפנימיים שבך ההפך הוא הנכון מה שצריך זה רק לנתב אותם למסגרות נכונות.
קראתי בספר זיכרון הדסה של הרב בן ציון אבא שאל ז”ל שכתב שמידות (כמו קינה אהבה שנאה גאווה וכו)
לא צריך לדכות אותם ההיפך, אין מידה רעה, אין כזה דבר. יש מידה שמשתמשים בה בצורה לא נכונה
לדוגמא: שנאה כלפי רוע, זה מצוין,
קינאת סופרים מרבה חכמה
אלימות במסגרת צבאית הכרחית
בכי בזמן אבל מתבקש
וכן אמר שלמה המלך “עת לכל חפץ תחת השמים וכו'”
וכן על זה הדרך השאלה היא איך, איפה, ומתי אנו משתמשים במידות הללו שבנו באיזה הקשרים ומסגרות?
משל הוא כתב, שישנו ערוץ של זרמי מים חזק ביותר שמהווה סכנה ליושבי הכפר, במקום לנסות להילחם בו מה שצריך זה פשוט להסיט אותו לכיוון השדות וכו’ היינו לנצל ולמנף את האנרגיה העצומה הזאת בצורה חכמה ונכונה.
גם את כמו כולנו יש בתוככי נפשך ערוצי אנרגיה עצומים, זרמים חזקים, תת הכרתיים שמבקשים להתפרץ לצאת ולבוא לידי ביטוי, כל שעלייך לעשות הוא למצוא להם את המסגרות המתאימות.
פשע יהיה הדיכוי שלהם, אסון וסכנה דיכוי זה יכול להוביל, כי בסופו של יום הם יפרצו את הסכר החלש של המוח המודע שלנו שמציב בפני אותם זרמים, רצונות ומשאלות תת הכרתיים שבנו, ואם וכאשר סכר זה יתפרץ בצורה לא מבוקרת זה בהחלט עלול להיות מסוכן ואדם יכול למצוא את עצמו נסחף למקומות שלא הוא בחר להיות בהם.
צריך כן לתת להם ביטוי, כן לחוות, לגלות, ללמוד וכו’ רק לדאוג לשים כל דבר בהקשר הנכון ובמסגרת המתאימה .
ואז האושר הפנימי ותחושת השלמות הפנימית, עם כל החלקים שבך יבואו על מקומם בשלום, “ונחה שקטה הארץ”
וכל הנ”ל מתחיל בצעד הראשון להגיד לא!
אחד הסבות המרכזיות שתינוקות עוברים את השלב של להגיד “לא רוצה” על כל דבר, (מכירים את דובי לא לא ?) היא כי הם פתאום מרגישים שיש להם הוויה וממשות בעולם, הם “מישהו”, יש להם דעה וכך הם מתחילים להרגיש את עצמם ולבנות את דעתם ואת זהותם.
- את לא חייבת לענות לכל שיחה שנכנסת אם לא בא לך
- מותר לך להגיד “אני חייבת לסיים את השיחה” באמצע שיחה
- את לא חייבת לקנות מאותו איש שיודע איך לשים אותך במקום, שלא יהיה לך נעים להגיד לא (זה רק אם הוא עבר קורס מכירות אצלי J )
- את לא חייבת לתת צדקה כאילו עני ברחוב רק מהמקום של אי נעימות
פשוט להפסיק לעשות דברים רק כדי לרצות אחרים, ולא בגלל שאת באמת רוצה, זה מחליש אותך ומטשטש את הדעה ואת העצמיות שלך
תתחילי לעמוד על דעתך לגבש את הדעה שלך ולעשות רק מה שאת באמת רוצה לעשות
ובהחלט יהיו פעמים שבהם את תרצי לעשות מחווה למאן דהו, אבל את תעשי את זה רק כי את רצית .
הנה תרגיל קטן שקראתי באחד מספרי הפסיכולוגיה שאינני זוכר את שמו כעת.
להקשיב לרדיו לאיזה קריין או פרשן ופשוט לחלוק על כל מה שהוא אומר בקול רם. (כמובן רצוי לעשות תרגיל זה כשאת לבד) ולתת טיעונים נגדיים לכל מה שנאמר ברדיו או בטלוויזיה.
ועוד תרגיל נזכרתי תוך כדי כתיבת שורות אלו, במידה ואת מדברת עם משהו שנדמה לך שהוא יותר דומיננטי ממך וזה מאיים עלייך או פשוט לא נוח לך,
לעשות תנועת ביטול עם היד, כמובן בלי שיראה בשביל לא להעליב אף אחד , תנועת ביטול שמשדרת “איזה שטויות” או משהו כזה
אז לסיכום בשתי מילים זה בסדר להגיד “לא”
שלכם לכל דבר ועניי
מאיר תבורי
את המאמר הנ”ל כתבתי בהשראת טיפול שעשיתי אתמול מול קבוצת תלמידות בקורסטיפולי-NLP ודמיון מודרך בבני ברק
המאמר נכתב בלשון נקבה אך הוא נכון לשני המינים
תגובות אחרונות